תחשבו על 1990: אקסל תופס תאוצה, ואנשים מתחילים למכור טבלאות. טבלאות פשוטות, טבלאות מורכבות, טבלאות יפות. לחלק מהם יש התמחות בתחום מסוים וגישה למידע, אז הם מוכרים טבלה שמחוברת לנתונים שהם שמו ב-tab נסתר. הם קוראים לעצמם Table Engineer.
זה כמובן לא קרה, כי אקסל היה הכלי ולא המוצר. זה כן מה שקורה עכשיו סביב AI, וזאת הדעה הלא פופולרית שלי: רוב מה שמנסים למכור לכם היום כמוצר AI הוא טבלה. אני לא מוכר טבלאות, אני מלמד אקסל.
הניסוי המחשבתי, עד הסוף
תמשיכו את התרחיש. אקסל משתפר משנה לשנה, הנוסחאות נעשות חזקות יותר, הממשק ידידותי יותר, ופתאום כל מי שיודע להקליד בונה בעצמו את הטבלה שקודם קנה. השוק לא נעלם ביום אחד. הוא פשוט מפסיק להיות שוק של טבלאות.
ואז מגיע השלב הבא: כל כך קל לבנות טבלאות, שאנשים בונים טבלאות שבונות טבלאות אחרות. ובסוף מישהו בונה טבלה שמייצרת אקסל.
בשלב הזה אף אחת מהטבלאות המוקדמות כבר לא נראית שווה את הכסף. לא כי הן לא עבדו — הן עבדו מצוין. אלא כי הערך שלהן אף פעם לא ישב בטבלה עצמה, והמוכרים לא ידעו את זה.
התרגום להיום
| 1990 | היום |
|---|---|
| אקסל | המודל — Claude, ChatGPT, Gemini |
| טבלה | GPT מותאם, סוכן, wrapper, ״פתרון AI לעסקים״ |
| טבלה יפה | ממשק צ׳אט עם לוגו |
| Table Engineer | התפקיד שנבנה סביב הפעלת הכלי |
| tab נסתר | הדאטה, המערכות וההרשאות |
הטור הימני הוא תרחיש שלא קרה. הטור השמאלי קורה עכשיו, ובקצב אחר לגמרי — אקסל השתפר לאט, והמודלים לא לוקחים קרוב לזה.
זאת הסיבה שאני נזהר עם ארגונים שמגיעים אליי אחרי שקנו מנוי לכלי שעושה דבר אחד. הדבר האחד הזה הוא בדרך כלל פרומפט ארוך עם ממשק סביבו, וזה בדיוק סוג הדבר שהמודלים נעשים טובים בלייצר בעצמם.
ה-tab הנסתר הוא החלק היחיד שמחזיק
שימו לב שבתרחיש של 1990 יש קטגוריה אחת שמתנהגת אחרת. אלה שהייתה להם התמחות בתחום וגישה למידע לא באמת מכרו טבלה — הם מכרו את ה-tab הנסתר, והטבלה הייתה האריזה שלו.
גישה למידע לא נעשית זולה כשהכלי משתפר. הנתונים של הארגון שלכם, המערכות שהם יושבים בהן, ההרשאות אליהן, והידע המקצועי שיודע איזה מהם בכלל רלוונטי — כל אלה נשארים בדיוק במקום שבו היו. מה שנעשה זול הוא העטיפה.
זה גם התיאור המדויק של מה שאני עושה בפועל, וזה הופך את הפוסט הזה לפחות אצילי ממה שהוא נשמע. אני לא מוכר לארגון כלי. אני מחבר את המודל למערכות שכבר יש לו, ומלמד את האנשים להפעיל אותו. החיבור הוא ה-tab הנסתר והוא שווה משהו כי הוא ספציפי לארגון הזה; הפרומפט שרץ מעליו לא שווה כלום, ואני לא מתיימר למכור אותו.
הטבלה שמייצרת טבלאות
השלב שבו טבלאות מייצרות טבלאות אחרות כבר לא היפותטי. אפשר לבקש ממודל להכין כלי והוא מכין אותו, כולל הוראות ההפעלה של עצמו וכולל בדיקות. זה נעשה מהיר עד כדי כך שאני מוצא את עצמי בונה את הכלי מחדש במקום לתחזק גרסה שקניתי מזמן.
וכשמשהו זול לייצור ויקר להחזיק, הוא לא מוצר. הוא פלט.
בתמונה: מערכת הפעלה בתוך גיליון
כדי לבדוק את הטענה על עצמי, בניתי בגיליון אקסל את הדבר המגוחך ביותר שיכולתי לחשוב עליו: מערכת הפעלה.
SHEET-DOS הוא מסך טקסט של 118 על 40 תווים — 4,720 תאים — עם שורת תפריטים, שורת משימות, שישה חלונות שמסתירים זה את זה ומטילים צל — ארבעה מהם פתוחים באתחול — shell שמקבל פקודות שמוקלדות לתוך תא, שעון אנלוגי, מחשבון ומשחק החיים של קונוויי. 33,681 נוסחאות. אפס מאקרו, אפס VBA, אפס תוספים.
הארכיטקטורה היא הטיעון. המסך בנוי כמו חומרת טקסט אמיתית: שורות 3 עד 42 הן מאגר התווים, ושורות 103 עד 142 הן מאגר התכונות — הצבע של כל תא, בדיוק מאה שורות מתחתיו. ארבעים ושמונה כללי עיצוב מותנה קוראים את המאגר השני וצובעים את הראשון, וזה כל מנהל התצוגה. הפקודה theme amber מוסיפה 20 לכל תכונה, ערכת כללים אחרת נכנסת לתוקף, והמכונה מחליפה צבע בלי שאף תו זז ממקומו.
theme amber, שצבעה מחדש כל תא בלי להזיז אף תו. ה-shell הוא ארבעה עשר תאים רגילים, ונוסחאות הגרעין שמקפלות את היסטוריית הפקודות למצב.החלונות הם שורות בטבלה, לא צורות ולא תיבות טקסט. לכל אחד יש x, y, רוחב, גובה, דגל פתוח ו-z-order, וכל תא על המסך מחשב בעצמו מי מבין החלונות שמכסים אותו נמצא מעליו. תא שאף חלון לא מכסה מסתכל שורה אחת למעלה ועמודה אחת שמאלה, ואם יש שם חלון — הוא הצל שלו.
הפרט שאני הכי אוהב הוא היחס. הגרעין — טבלת החלונות, מפרש הפקודות, בסיס הזמן והסקרולבק — הוא 288 נוסחאות. כל השאר, כל השלושים ושלושה אלף, הוא מסך ואפליקציות.
ומכאן חזרה לטיעון: לא כתבתי 33,681 נוסחאות ביד. כתבתי תיאור של מה שאני רוצה, והכלי בנה את התוכנית שמייצרת את הקובץ, תוך יום. זאת בדיוק הטבלה שמייצרת טבלאות.
הדבר היחיד שבאמת דרש עבודה הוא איך לדעת שזה עובד, כי על המחשב הזה אין אקסל בכלל. אז בניתי גם מתקן בדיקות: כל נוסחה נבדקת שהיא מתפרשת, כל שם נבדק שהוא נפתר, וה-shell והמסך נבנים כחוברות עבודה קטנות ומורצים במנוע נוסחאות שמאמת שהמכונה הגיעה למצב הנכון. זה החלק שדרש שיפוט, וזה גם החלק שלא מגיע בחבילה כשקונים כלי מוכן.
אז מה כן שווה כסף
לא הטבלה. הידע איך להפעיל את אקסל, והגישה למה שיושב ב-tab הנסתר.
אם אתם שוקלים לקנות כלי AI, השאלה היחידה ששווה לשאול היא מה בדיוק אתם קונים. אם התשובה היא ״הוא יודע לעשות X״ — זאת טבלה, וכנראה תייצרו אותה בעצמכם. אם התשובה היא ״יש לו גישה למידע שאין לי״ או ״הוא מחובר למערכות שלי״ — זה כבר משהו אחר, ושווה לשלם עליו.
וסליחה על הדעה הלא פופולרית, במיוחד מצד מישהו שזה המקצוע שלו. אם בא לכם לבדוק אותה על מקרה אמיתי אצלכם, ככה אני עובד.