בניתי Etch A Sketch דיגיטלי — הצעצוע ההוא עם שתי הגלגלות, שמנערים אותו והציור נמחק — וחיברתי אליו סוכן AI. הסוכן מקבל משימה לצייר משהו, יש לו בדיוק ארבעה כלים, ואין לו שום דרך להרים את העיפרון. אותו מודל, אותם כלים, קובץ הוראות אחר — ותוצאה אחרת לגמרי. בניתי את זה כדי לענות בהדרכות שלי על שלוש שאלות שחוזרות כל פעם: מה זה בעצם סקיל, מה זה אומר שמודל ״חכם יותר״, ומה נחשב סקיל טוב.
המסקנה מראש: סקיל הוא החלטה כמה מהתשובה אתם כותבים מראש. ככל שתכתבו יותר, כך מודל חלש יותר יצליח לבצע אותו — ופחות דברים הוא ידע לעשות. בקצה אחד של הסקאלה זו שיטה. בקצה השני זו כבר לא מיומנות, זו הקלטה.
למה הצעצוע מוגבל בכוונה
המסך הוא 1360 על 930 יחידות, העיפרון מתחיל במרכז, וסיבוב מלא של גלגלת מזיז אותו 340 יחידות. הגלגלת השמאלית מזיזה ימינה, הימנית מעלה. זהו. הכלים: turn() שמסובב את שתי הגלגלות ברצף, shake() שמוחק את המסך אבל משאיר את העיפרון בדיוק איפה שהיה, look() שמחזיר תמונה של מה שיצא, ו-status() שאומר איפה העיפרון וכמה תקציב נשאר. יש 40 קריאות כלים, שלוש הצצות, ושישים שניות.
ההגבלה הזאת היא כל הרעיון. אם משטח הכלים עשיר, הכלי עושה את העבודה וההוראות כמעט לא משנות — אי אפשר לראות מה סקיל תורם, כי הוא לא תורם הרבה. כשמשאירים לסוכן שתי גלגלות בלבד, כל מה שנשאר זה מה שכתוב לו. זה הופך את הסקיל למשתנה היחיד שזז.
סיבוב ראשון: בלי סקיל
לקחתי את המודל הכי חזק שיש לי שם, Opus 4.6, נתתי לו את שני הכפתורים ואפס הוראות, וביקשתי פיל.
הוא יודע איך נראה פיל. הוא לא יודע איך מציירים אותו בקו אחד רצוף בלי להרים את העיפרון. הוא צייר, מחק, ניסה שוב, ונגמר לו הזמן. המסך נשאר ריק. הרצתי פעמיים, אותה תוצאה.
זה החלק שהכי חשוב לי בהדרכות: מה שהיה חסר שם זה לא אינטליגנציה. המודל הכי חזק בחדר, עם המשימה, בלי שיטה — נכשל.
סיבוב שני: סקיל שמלמד שיטה
אחר כך כתבתי סקיל שמלמד טכניקת ציור. אין בו פיל. יש בו שיטת עבודה: לתכנן את הצורה כרשימת נקודות (x, y) מוחלטות על המסך, להמיר כל זוג נקודות עוקבות להפרש, להמיר את ההפרש למעלות של גלגלת, ולשלוח את הכול בקריאת turn() אחת. יש בו אזהרה על הסימן — ציר ה-y גדל כלפי מטה בזמן שהגלגלת הימנית מושכת את הקו למעלה — ובסוף דוגמה שעוברת על בית מקצה לקצה, מהנקודות דרך ההפרשים ועד קריאת turn() המלאה.
התוצאה על ״בית פשוט עם דלת וחלון״, עם Sonnet 4.6. שימו לב שזו בדיוק הצורה שהסקיל מדגים, כלומר המקרה הכי נוח לו:
| קריאות כלים | זמן | תוצאה | |
|---|---|---|---|
| בלי סקיל | 33 | 109 שניות | שבור: בלי רצפה, אלכסון תועה, קופסאות במקום הלא נכון |
| עם הסקיל | 4 | 28 שניות | בית נקי, קו אחד רצוף |
פי שמונה פחות קריאות, ונכון במקום שבור. שתי הסתייגויות שחייבות להיאמר: כל המספרים כאן הם הרצות בודדות ולא ממוצעים — המודלים סטוכסטיים והתוצאות זזות בין הרצה להרצה — וההרצה בלי הסקיל נמשכה 109 שניות, כלומר הרבה מעבר למכסת הששים שניות שהאתר אוכף. את הזרוע הזאת מדדתי עם השעון פתוח; באתר עצמו היא פשוט נקטעת באמצע.
אבל בית זו הצורה שהסקיל מדגים. המבחן האמיתי של שיטה הוא דווקא צורה שהיא לא מדגימה, אז ביקשתי פיל מכל המודלים עם אותו קובץ בדיוק. Haiku 4.5 עדיין שרבט. Sonnet 4.6 הוציא חיה גסה שהרגליים שלה יצאו משולשים. Opus 4.6 צייר פיל מזוהה בחמש קריאות ו-51 שניות.
וזו התשובה שלי לשאלה מה זה אומר שמודל חכם יותר. לא שהוא יודע יותר על פילים. אותו קובץ הוראות נחת בשלושה מקומות שונים, כי מה שנדרש כאן הוא להחזיק תוכנית ארוכה ולבצע אותה עד הסוף בלי לאבד את המקום. זה מה שמשתפר בין דרגות המודל.
שווה גם להגיד מה לא נשבר שם: השיטה עצמה תקינה — אותו סקיל בדיוק מצייר בית מושלם. מה שקשה זה צללית אורגנית בקו אחד רצוף, לא המכניקה.
סיבוב שלישי: סקיל שהוא התשובה
ואז כתבתי את הקצה השני. סקיל שהוא לא הסבר אלא מתכון: 94 תנועות כפתור מדויקות, בקריאת turn() אחת, שמייצרות פיל. הוא לא נכתב ביד — יש סקריפט שמשרטט פיל ייחוס, מפשט אותו מ-707 נקודות ל-96, וממיר למעלות. המסמך כולו שוקל 1.9 קילובייט.
Haiku 4.5, אותו מודל שקודם שרבט:
| קריאות | הצצות | זמן | תוצאה | |
|---|---|---|---|---|
| בלי סקיל | 13 | 3 | 25 שניות | שרבוט |
| טכניקה + מגבלות | 10 | 3 | 21 שניות | שרבוט |
| מתכון | 3 | 0 | 10.8 שניות | פיל נקי, זהה פיקסל־פיקסל לייחוס |
תשעה מתוך אחד־עשר המודלים במשחק מוציאים איתו פיל זהה פיקסל־פיקסל. גם הזולים, וגם אלה שלא רואים תמונות בכלל.
וכאן זה מפסיק להיות מרשים. תבקשו מהסקיל הזה בית ותקבלו פיל, לא משנה איזה מודל בחרתם — הצורה לא מגיעה מהמודל, היא כתובה בקובץ. בעמוד עצמו שדה ״מה לצייר״ נכבה כשבוחרים בסקיל הזה ומסביר למה, כי אחרת מישהו מקליד ״בית״, מקבל פיל, ולומד בדיוק את הלקח ההפוך.
זו כבר לא מיומנות. זו הקלטה שיודעת לעשות דבר אחד.
מה זה באמת לימד אותי
הציר הוא כמה מהתשובה כתובה מראש, ולכל נקודה עליו יש מחיר. מתכון קונה לכם את המודל הזול ביותר ומשימה אחת בלבד. שיטה דורשת מודל חזק יותר, ומכסה את כל התחום.
זה בדיוק הטרייד־אוף של מיקרו־ניהול, ובאותו כיוון: נוהל צעד־אחר־צעד כותבים לתהליך היחיד שאסור לו להשתנות. לכל השאר מלמדים שיטה. הכלל המעשי שאני נותן בהדרכות: אם מצאתם את עצמכם כותבים קואורדינטות לתוך סקיל, שאלו את עצמכם אם אתם כותבים סקיל או מאקרו.
המתג השלישי: כשהכלי צריך לעשות את זה במקום
יש במשחק גם מתג שלישי, והוא לא סקיל. הוא מוסיף לסוכן כלי — plan(points) — שמקבל נקודות מסך מוחלטות, והמערכת עושה את החשבון במקומו.
התוצאה כאן חייבת להיאמר ביושר: זה לא צייר יותר יפה באופן עקבי. מהמתג הזה יצאה גם התמונה הכי טובה בכל שמונה־עשרה ההרצות שהשוויתי, וגם המסך הריק היחיד. מה שהוא כן עשה הוא להעלים סוג שלם של תקלה — אף אחת מתשע ההרצות איתו לא איבדה את העיפרון ולא ציירה מחוץ למסך, כישלון שקרה ל-Haiku בשתיים משלוש ההרצות בלעדיו. זה מרים את הרצפה של המודל החלש, לא את התקרה שלו.
והוא גם קונה תקלה חדשה. הקריאות שנחסכות מהחשבון הולכות ל״בוא נצייר את זה שוב, נקי יותר״ — פעמיים מתוך שלוש זה יצא מוצלח, ובשלישית המודל ניער ציור גמור ונגמר לו הזמן על מסך ריק. הכישלון הזה נעשה סביר יותר עם המתג, לא פחות, והוא עדיין פתוח אצלי.
וזו האבחנה שהכי שווה לקחת: המודלים לא גרועים בציור, הם גרועים בחשבון בראש. ברגע שאפשר לנסח את הכישלון בדיוק כזה, השאלה ״סקיל או כלי״ עונה על עצמה. אם מה שחסר הוא ידע — תכתבו סקיל. אם מה שנשבר הוא חישוב שהמודל מלכתחילה לא היה צריך לעשות — תוציאו אותו מהמודל ותכניסו אותו למערכת.
כמה דברים שלמדתי רק כי הרצתי את זה
אחד־עשר מודלים משישה ספקים רצים שם דרך ה-Converse API של Bedrock. את הרשימה אני מתחזק בבדיקה בפועל ולא בקריאת הקטלוג, כי גם ה-API שמפרט פרופילים וגם זה שמדווח זמינות מחזירים מודלים שנופלים ברגע שקוראים להם.
שישה מתוך האחד־עשר לא מקבלים תמונות בכלל, ו-Converse דוחה את כל הבקשה ברגע שבלוק תמונה מגיע למודל טקסטואלי — כלומר look() אחד היה הורג הרצה ששילמתי עליה. וגילוי חביב במיוחד: מודלים שולחים את רשימת התנועות כמחרוזת JSON עם מינוס יוניקוד במקום מקף ASCII. ולידציה קפדנית דחתה את זה, ועלתה קריאה ותשובה חוזרת בכל פעם, בממשק שמחייב לפי קריאה. עכשיו מנרמלים לפני שבודקים — סלחניים לגבי הקידוד, קפדניים לגבי הערכים.
תיכנסו לשחק
אפשר לבחור מודל, לכתוב מה לצייר, לבחור סקיל — או לכתוב סקיל משלכם ולראות מה יוצא. אפשר גם לפרסם את הציור והסקיל לגלריה ולראות מה אחרים ניסו. הטוקנים עליי: 15 הרצות ליום לכל כתובת IP, והפרסום עובר דרך מודרטור שבמקרה של ספק מעביר לתור אישור ידני במקום לפרסם.
השלב הבא, נכון לסוף יולי 2026: להוסיף שם גם הדגמה מסודרת של ההבדל בין workflow automation לבין harness, כי זה ההמשך הישיר של המתג השלישי.
אם אתם שוקלים איך מלמדים צוות שלם לעבוד ככה — לא רק להריץ פרומפטים, אלא להחליט מה נכנס לסקיל ומה נכנס לכלי — זה בדיוק מה שאני עושה בהדרכות.